האב חוזר לפני בנו

 האב חוזר לפני בנו

דן 7:9-14 "בזמן שצפיתי, הוצבו כסאות, ועתיק הימים התיישב. לבושו היה לבן כשלג, ושער ראשו כצמר טהור. כס מלכותו בער בלהבות, גלגליו אש בוערת נהר של אש זורם ויוצא מלפניו. אלפי אלפים השתתפו בו ועשרת אלפים פעמים עשרת אלפים עמדו לפניו. בית המשפט ישב, והספרים נפתחו. (יהוה שופט את אלו תחת הברית הראשונה) המשכתי לצפות בגלל המילים המתפארות שהצופר דיבר. המשכתי לצפות עד שהחיה נהרגה וגופתה הושמדה והושלך לאש היוקדת. באשר לשאר החיות, שליטה שלהם נלקחה, אך חייהם התארכו לעונה וזמן. (שבת 1000 שנים) "הסתכלתי בחזיונות הלילה. הנה אחד כמו בן אדם בא עם ענני השמים. הוא התקרב אל קדמון הימים, והובא בפניו. שלטון, תהילה וריבונות ניתנו לו כדי שכל העמים, העמים והשפות ישרתו אותו. שלטונו הוא שלטון נצחי שלעולם לא יעבור, וממלכתו היא שלא תיהרס. (1000 שנות שבת) פסל 110:1-4 יהוה אמר לאדוני שב לימיני עד שאעשה את אויביך להדום רגליך. ישלח יהוה את מטה עוזך מציון: שלט אתה בתוך אויביך. עמך מגיש את עצמו ברצון ביום עוצמתך, במערך קדוש: מרחם הבוקר יש לך טל נעוריך. נשבע יהוה ולא יחזור בתשובה: כהן אתה לעולם על פי מלכיצדק. מט 21:33-43 "הקשיבו למשל אחר. היה בעל בית שנטע כרם. הוא שם מסביבו גדר חיה, חפר בה גת ובנה מגדל. ואז הוא השכיר (הברית הראשונה הייתה זמנית) אותו לכמה חקלאים חוכרים ויצא למסע. עתה, כאשר התקרבה עונת הפירות, הוא שלח את עבדיו אל הדיירים כדי לאסוף את פירותיו. אבל כשהם תפסו את משרתיו, הדיירים היכו אחד, הרגו אחר וסקלו עוד אחד באבנים. שוב שלח האדון משרתים אחרים, אפילו יותר מהראשונים, והם עשו להם אותו הדבר. לבסוף שלח את בנו אליהם לאמר 'הם יכבדו את בני'. "אבל כשראו הדיירים את הבן, הם אמרו ביניהם: 'זה היורש! קדימה, בוא נהרוג אותו ונשיג את נחלתו!' (הסמכות שלו ככוהן גדול, משיח או משוח) אז תפסו אותו, זרקו אותו מהכרם והרגו אותו. לכן כשיבוא אדון הכרם, מה יעשה לאותם חוכרים?" "הוא יביא את האומללים האלה לקץ אומלל", אמרו לו, "ויחכור את הכרם לדיירים אחרים, אשר יתנו לו את חלקו בפירות בעונתם". אמר להם ישוע: "מעולם לא קראתם בכתובים? 'האבן שדחו הבונים, זו הפכה לאבן הפינה הראשית. זה בא מאדונאי, וזה נפלא בעינינו'. לכן אני אומר לכם, מלכות אלוהים (העם תחת הברית הראשונה) תילקח מכם ותינתן לאנשים המפיקים את פירותיה. (אנשי הברית השנייה) מתי 24:3-14 בעודו יושב על הר הזיתים, התלמידים באו אליו ביחידות, ואמרו: "אמור לנו, מתי הדברים האלה יקרו? מה יהיה הסימן לביאתך ולקץ העידן?" ענה להם ישוע: "תזהרו שאף אחד לא יטעה אתכם! כי רבים יבואו בשמי, ויאמרו 'אני המשיח (או הכהן הגדול המשוח)' ויוליכו רבים שולל. תשמעו על מלחמות ושמועות על מלחמות. ראה שאתה לא נבהל, כי זה חייב לקרות אבל זה עדיין לא הסוף. כי גוי יקום נגד גוי וממלכה נגד מלכות. ויהיו רעב ורעידות אדמה במקומות שונים. אבל כל הדברים האלה הם רק ההתחלה של כאבי לידה. אז ימסרו אותך לרדיפה ויהרגו אותך. אתה תישנא על ידי כל העמים בגלל שמי. (או ATHORITY) ואז רבים יפלו ויבגדו זה בזה וישנאו זה את זה. נביאי שקר רבים יקומו ויובילו רבים שולל. כי הפקרות (אין מצוות ברית לדעת איך לחיות ביחד בשלום) תתרבה, אהבתם של רבים תתקרר. אבל מי שמחזיק מעמד עד הסוף יינצל. בשורת המלכות הזו תוכרז בכל העולם כעדות לכל העמים, ואז יבוא הקץ. Rom 11:27-28 וזוהי בריתי אליהם, כאשר אסיר את חטאיהם. כנגע בבשורה (החדשות הטובות של הברית השניה), הם אויבים למענך: אבל כנגע בבחירות, הם אהובים למען האבות. 1Co 15:25 כי הוא חייב למלוך עד שישים את כל אויביו תחת רגליו. (1000 שנה שַׁבָּת)

צק י"ד 11-21 וישכו בו בני אדם ולא תהיה עוד קללה (על הפרת החוק שניתנה לאחר שהפרו את הברית הראשונה); אבל ירושלים תשכון בבטחה. וזו תהיה המגפה אשר יכה יהוה בה את כל העמים אשר נלחמו על ירושלים: בשרם עתיד לעמוד על רגליהם, ועיניהם תכלה בארובותיהם, ולשונם תכלה בפיהם. . וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיִּהְיֶה בָּהֶם מַהוּת גָּדוֹל מִן ה'; ויאחזו איש ביד רעהו, ותקום ידו על יד רעהו. וְגַם יְהוּדָה יִלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם; ויאסף ממון כל העמים מסביב, זהב וכסף ולבוש, בשפע רב. וכן תהיה מכת הסוס, הפרד, הגמל והחמור, וכל הבהמה אשר תהיה במחנות ההם, כמכה ההיא. וַיְהִי כָּל-הַנָּשִׁיר מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל-יְרוּשָׁלַיִם, יַעֲלֶה מִשָּׁנָה לְשָנָה, לְהִשְׁתַּחֲוָה אֶת-מֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, וְלַחֲגוֹד הַמִּשְׁכִּים. (1000 שנות שבת) וְהָיָה, כִּי שֶׁלֹּא עָלָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ, אֶל-יְרוּשָׁלַיִם, לְהִשְׁתַּחֲוָה אֶת-מֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת, לֹא יִהְיֶה עָלָיו גֶּשֶׁם. ואם לא תעלה משפחת מצרים ולא תבוא, ולא יהיה עליהם; תהיה המגפה אשר יכה יהוה בה את הגויים אשר לא עולים לקיים את חג הסוכות. זה יהיה עונש מצרים ועונש כל הגויים שאינם עולים לקיים את חג הסוכות. ביום ההוא יהיה על פעמוני הסוסים, קדוש ליהוה; ויהיו הסירים בבית יהוה כקערות לפני המזבח. כן, כל סיר בירושלים וביהודה קדש ליהוה צבאות; ויבואו כל המקריבים ויקחו מהם ויבשלו בהם, וביום ההוא לא יהיה עוד כנעני בבית יהוה צבאות. Php 3:18-19 כי רבים מהלכים, עליהם אמרתי לך לעתים קרובות, ועתה אומר לך אפילו בבכי, שהם אויבי צלב המשיח: שסופם אבדן, אלוהיהם הבטן וכבודם. בבושתם, שמתחשבים בדברים ארציים. Rev 17:17-18 כי אלוהים הניח בליבם לעשות את רצונו ולהיות חד-דעת ולתת את כוחם המלכותי לחיה עד שיתגשמו דברי אלוהים. והאישה אשר ראית היא העיר הגדולה הממלכת על מלכי הארץ." מט 26:64 "כמו שאמרת," ענה ישוע. "חוץ מזה, אני אומר לכם, זמן קצר לאחר מכן תראו את בן האדם יושב לימינו של הכוח ובא על ענני השמים." 1Co 15:32 אם כדרכם של אנשים נלחמתי עם בהמות באפסוס, מה יועיל לי? אם לא יקומו המתים, נאכל ונשתה, כי מחר נמות. Joh 12:48 מי שדוחה אותי ואינו מקבל את דברי יש לו שופט; המילה שאמרתי תשפוט אותו ביום האחרון. (לא בבואו על העננים) Joh 5:45 "אל תחשוב שאני אאשים אותך לפני האב. המאשים אותך הוא משה רבנו, אשר תקוותו. פסל ב':1-12 מדוע התאספו עמים סוערים? והאם עמים מהרהרים בהבל? מעמידים עצמם מלכי ארץ, ונסיכים התאחדו, נגד יהוה, ונגד משיחו: 'הבה נפרש את חבליהם ונשליך מאתנו את חבורותיהם'. היושב בשמים צוחק, ה' לועג להם. וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בְּכַעֲמוֹ, וּבַחֲמָתוֹ יִתְרַחֵם. 'ואני - משחתי את מלכי על ציון - הגבעה הקדושה שלי'. אני מכריז על חוק: אמר לי יהוה בני אתה, אני הוצאתי אותך היום. בקש ממני ואתן לגויים - נחלתך ונחלתך - קצוות הארץ. אתה מושלת אותם בשרביט של ברזל, ככלי של חרס תכתש אותם.' ועתה, מלכים, נהגו בחכמה, חונכים, שופטי הארץ, עבדו את יהוה בפחד, ושמחה ברעד. נשק את הבן אחד, פן יכעס, ואתה תאבד בדרך, כאשר כעסו רק מעט, אושר כל הבוטחים בו!

ישעיהו 28:14-18 על כן, שמעו דבר יהוה, אנשי בוז, שולטים בעם הזה אשר בירושלים. כי אמרתם: כרתנו ברית עם המוות, ועם שאול עשינו גזירה, מכת גדושה בעברו, לא פגשנו, אף-על-פי שעשינו שקר מחסתנו, ובשקר. הוסתר.' לכן, כה אמר יהוה: 'הנה אני מניח יסוד בציון, אבן - אבן בדוקה, אבן פינה יקרה, יסוד מיושב, המאמין לא ממהר. ושמתי משפט לקו, וצדקה לצניחה, ומקלט שקר ישטף, ומסתור-סתר ישפכו מים. ותבטלו בריתכם עם המוות (ברית א'?) והפרנסה שלכם עם השאול לא תעמוד, מכת גדושה במעבר, והייתם בה לדריכה. במקום להראות את הברית השניה במשיח ליהודים, אנו מומרים לברית המוות הראשונה ביהדות!